החלטה בתיק ב"ל 21175-09-11

1.         לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, ד"ר  ברקו.

            הבקשה הועברה לצד שכנגד וזה התנגד להפניית השאלות.

2.         לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד, ומאחר ודרך המלך הינה לאפשר לצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה (עיין הנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים - הנחיה 1/10 מ-13.4.10), הננו מחליטים להפנות למומחה השאלות הבאות:

א.        המומחה מתבקש להתייחס לבדיקת השמיעה מ-29.1.10, ולהבהיר, מה ניתן להסיק מבדיקה זו.

ככל שהמומחה מעדיף הוצאות של בדיקת שמיעה אחרת מבין אלה שהוזכרו בתשובותיו מ-4.12.12, הוא מתבקש להסביר מדוע?

ב.         המומחה מתבקש להסביר, האם הוא סבור שבדיקות השמיעה כשלעצמן, אינן אובייקטיביות, בעוד בדיקת ההדים הקוכלריים OAE, הינה בדיקה אובייקטיבית?

ג.         האם בדיקתOAE  בודקת סף שמיעה בתדירויות הדיבור (500-1000-2000)? ככל שהבדיקה אינה בודקת סף שמיעה, מתבקש המומחה להסביר, באיזה אופן תומכת הבדיקה בממצאי בדיקת השמיעה הרגילה מ-27.3.11?

ד.         האם נכון, כי מיממצאי בדיקת OAE ניתן להסיק, שסף השמיעה טוב יותר מ-25 דציבל, אולם לא טוב מ-20 דציבל?

ה.        האם נכון כי מימצאי בדיקת OAE  נותנים חיזוי בסבירות של 70% -80%, ואם אלה הם פני הדברים, מדוע מתייחס המומחה לבדיקה כבדיקה אובייקטיבית?

ו.         האם בדיקת ברה היתה עשויה לסייע לקביעת סך שמיעה?

3.         ברצוננו לציין כי בעב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן (23.4.02), שב בית הדין הארצי והבהיר, כי דרך המלך הינה להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, כל עוד לא מדובר בשאלות וכחניות, וזאת תוך התחשבות בכלל הנוהג בבית הדין לעבודה, כי אין להתיר חקירה נגדית של המומחה בבית הדין, למעט במקרים חריגים, כך שהדרך החילופית שנקבעה בבחינת קביעותיו הרפואיות של המומחה, הינה באמצעות שאלות הבהרה.

יתר על כן, בית הדין הארצי חזר והנחה, כי גם אם קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.

בבר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי (2.6.11), נפסק כי:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה - בין היתר - של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון ( דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו - 0-139  דן יצחק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן - עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין  בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.

עוד נקבע, כי אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן (עניין יצחק), ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי - יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010)"

            לאור הנחיות אלה של בית הדין הארצי ,היה מקום להיעתר לבקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה ד"ר ברקו.

4.         אין מקום להפנות למומחה שאלות שהינן תאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעותיו, אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין (עיין בבר"ע 331/07 יצחק לוי נ. המוסד לביטוח לאומי).

5.         "נוסיף כי המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאיה עבודה. " (עיין בעב"ל 215/05 מוריס מגירה נ. המוסד לביטוח לאומי).

6.         המומחה ישיב על השאלות במידת האפשר תוך 30 יום.